מאגר מידע
מאגר מידע > יהודים בתפוצות > יהדות בבל


הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: המצב הפוליטי בשנים 247-226 | מחבר: משה בר

החברה ההיסטורית הישראלית

עלייתו לשלטון של ארדשיר הראשון3, מייסדה של השושלת החדשה מבני סאסאן, עם כיבושה של קטסיפון בשנת 226, היתה מאורע פוליטי בעל חשיבות בינלאומית. במדיניות החוץ של ארדשיר, ושל יורשיו בכתר המלכות, נפתחה תקופה של מלחמות החוץ של ארדשיר, ושל יורשיו בכתר המלכות, נפתחה תקופה של מלחמות תכופות בין פרס ורומא4. במדיניות הפנים הונחו יסודות לשלטון צנטראליסטי5; דת מזדא הועלתה לדרגת דת המדינה, ונבנו הנדבכים הראשונים למבנה כנסייתי-היירארכי מובהק. כוהני הדת, שמכונים בתלמוד בכינויים הארכאיים חבארי או אמגושי6, נתמנו ליועצים פוליטיים ולמישרות מינהל ושיפוט7. השילוב המחודש של המדינה בדת טבע את חותמו העמוק בחיים היומיומיים. וביטא זאת ארדשיר באומרו: 'עכשיו הדת והמדינה הם אחים שלא ניתן להפריד ביניהם לעד. הדת היא יסוד המלכות והמלכות מגנה על הדת'. ואף זאת אמר: 'שליט בלי דת הוא עריץ'8.

וכמות שאמר כן עשה. המקורות הפרסיים ראו בו משקם של הדת האורתודוכסית המזדיאסנית. ארדשיר הקים מקדשי אש מפוארים, והרס אחרים שלא נבנו לפי ההלכה הקדומה. הוא כינס אסיפה גדולה של כוהנים, והטיל על Tansar (או Tosar) לאסוף את המסורות על פה בענייני דת ודין (ויש אומרים אף של מדעים שונים), שנמסרו בבתי המדרש השונים של כוהני הדת. זו היתה תחילתו של תהליך הקאנוניזאציה של כתבי הקודש של המזדיאסנים9. מלאכת כינוס פסקי ההלכה וההוראות השונות חייבת היתה להיעשות בהשגחת חצר המלך. מסתבר שמדיניות פנים כזאת, שאחד ממוקדיה הוא דת קנאית-מיסיונרית ובעלת אוריינטאציה פוליטית, שמופעלת בתחומים רחבים של חיי יומיום, השפיעה בהכרח לרעה על מצבם הקיבוצי והאישי של המיעוטים הדתיים הלא-מזדאיים, לרבות המיעוט היהודי והנהגתו הרוחנית. אנו רשאים להניח שבתנאים אלה חלה התעוררות דתית בקרב יהודי בבל במקביל להתעוררות הכללית.

חלקי המאמר:
1. הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: הקדמה
2. הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: א. המצב הפוליטי בשנים 247-226 (פריט זה)
3. הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: ב. המצב הביטחוני ופעילותו של רב
4. הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: ג. גזירות שנגזרו על יהודי בבל במחצית הראשונה של המאה הג'
5. הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: ד. פעילותו של רב נגד השפעת דת מזדא
6. הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: ה. דרשותיו של רב בשבח התורה מוריה ותלמידיה
7. הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: ו. סיכום

מאמרים נוספים במאגר המידע של פשיטא

הערות שוליים:

3. שמו של מלך זה מופיע בתלמוד בקשר לעיר אחת שקרויה על שמו בשם 'בי ארדשיר'. ראה: J. Obermeyer, Die Landschaft Babylonien, Frankfurt am Main 1929, pp. 163-166; ב"צ אשל, ישובי היהודים בבבל בתקופת התלמוד, אונומסטיקון תלמודי, ירושלים תשל"ט, עמ' 37-36, ערך ארדשיר. שמו של מלך זה נכתב בצורות שונות. ראה: The Cambridge History of Iran, Cambridge 1983, p. 178. על מוצאו של ארדשיר ראה בקיצור: R.N. Frye, בתוך: היסטוריה של איראן, שם, עמ' 119-116; ובהרחבה: Th. Noldeke, Geschichte der Perser und Araber zur Zeit der Sasaniden aus der Arabischen Chronik des Tabari, Leyden 1973, pp. 1-5. על התאריכים של שנות מלכותם של מלכי בני סאסאן ישנן מסורות שונות. ראה את הלוח הכרונולוגי, שנתחבר על ידי נלדקה, שם, עמ' 435, והשווה אותו לתאריכים שנותן R.N. Frye בפרק שסוקר את ההיסטוריה הפוליטית של מלכי סאסאן, בתוך: היסטוריה של איראן, שם, עמ' 178-116.

4. ראה סקירתו של W. Enslin, The Cambridge Ancient History, XII, Cambridge 1963, pp. 126-137

5. ראה: R.N. Frye, 'Notes on the Early Sassanian State and Church', Studi Orientalistici in Onore Di Georgio Levi Detta Vida, I, Roma 1956, p. 324; idem, The Heritage of Persia, Cleveland and New-York 1963, pp. 201-202

6. על הכינויים של כוהני הדת בימי בני סאסאן ראה: A. Christensen, L'Iran sous les Sassaniedes, Frye ; Copenhague 1944 2, pp. 118-122; (לעיל, הערה 5), עמ' 327-325 G. Widengren, Die Religionen Irans, Stuttgart 1965, pp. 259-265

7. ראה: The Letter of Tansar, translated by M. Boyce, Roma 1968, pp. 34, 38-39, 41, 46, 61-62, 70; על האותנטיות של איגרת זו דנה המתרגמת במבוא למהדורתה.

8. ראה: טאנזאר (לעיל, הערה 7), עמ' 34-33; P.M. Sykes, A History of Persia, London 1925, p. 429; J. Duchesne-Guillemin, Symbols and Values in Zoroastrianism, New-York 1966, p. 151

9. סקירה קצרה על האסיפה הראשונה של כוהנים שכונסה על ידי ארדשיר ראה: S.H. Jhabvala, Zoroastrianism in Sassanian Times, Bombay 1952, pp. 6-8. על מקדשי האש שנבנו או נהרסו על ידי ארדשיר ראה: K. Erdmann, Das Iranische Feuerheiligtum, Leipzig 1941, pp. 35-38; Y. Yamamoto, 'The Zoroastrian Temple Cult in Archaeology and Literature', II, Orient, XVII (Tokyo 1981), pp. 67-68; הנ"ל, עמ' 71, 79, על המשמעויות הפוליטיות של מזבחי אש שצוירו על מטבעות ועל גבי חותמות. על תפקידיו של טאנזאר ראה: Boyce (לעיל, הערה 7), עמ' 6-5, אולם ראה: H.S. Nyberg, Die Religionen des Alten Iran, Leipzig 1938, pp. 417-418 Widengren (לעיל, הערה 6), עמ' 247-245.


ביבליוגרפיה:
כותר: הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: המצב הפוליטי בשנים 247-226
מחבר: בר, משה
תאריך: תרצ"ו-תשמ"ה , גליון נ'
שם כתב עת: ציון : רבעון לחקר תולדות ישראל
הוצאה לאור : החברה ההיסטורית הישראלית
בעלי זכויות: החברה ההיסטורית הישראלית
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית